הגנה על זכויות יוצרים היא כמו אוויר לנשימה ואין להמעיט בחשיבותה. בדיוק כפי שאדם זכאי להגנה על ביתו אשר הוא קניינו, אדם זכאי כי יצירותיו, פרי עמלו, פרי מחשבותיו, לא יעמדו לשימושו הבלתי הוגן של אחר שהרי הם גם קניינו.
ההגנה על קניין רוחני נועדה לתת לנו תמריץ לעסוק ביצירה ולמנוע מאיתנו חששות שלא תוכר זכות היוצרים שלנו על יצירתנו.
חוק זכויות יוצר, 2007
בשנת 2007 הגיע לעולם חוק זכויות יוצר שתפקידו כפול. מחד, על החוק להגן על זכויות יוצרים ולפצות אדם אשר נפגע כתוצאה משימוש לא הגון ביצירתו.
מאידך, זכותו של יוצר ליצירתו איננה עומדת לבדה ויש לאזן בינה לבין הזכות לחופש ביטוי לה זכאי המשתמש.
חוק זכויות יוצר מטה את הכף אל כיוונו של חופש הביטוי. האם מצב זה ראוי? ישנם כאלו אשר יענו על שאלה זו בחיוב וישנם אחרים אשר יטענו כי הטיית כף המאזניים לטובת חופש הביטוי פוגעת באינטרס הציבורי של יצירה.
החוק מכיל הוראות שונות המגלמות את האיזון בין שתי הזכויות כאשר ראשית כל, מגביל החוק את ההגנה לסוג מסוים של יצירות.
זהו הצעד הראשון לטובת חופש הביטוי. על מנת שיצירה תיכנס בגדר ההגנה שמקנה החוק עליה לעמוד בשתי דרישות סף:
1. יצירה מקורית – היצירה צריכה לבוא מן היוצר עצמו ולבטא רעיון מקורי שלו. חשוב להבהיר כי הדרישה למקוריות אינה מונעת כי הרעיון של היוצר הינו תולדה של השראה מיצירה אחרת.
כל עוד אין המדובר בהעתקה, ניתן יהיה להגדיר את היצירה כמקורית. יודגש כי יצירה מועתקת לא זוכה להגנה על ידי החוק אף אם הועתקה ברשות.
2. יצירה מקובעת – היצירה המקורית צריכה להיות מקובעת בחפץ פיזי כלשהו.
במידה ויצירה איננה עומדת בשני התנאים הללו היא אינה יכולה להיכנס בגדר החוק.
הגנה על זכויות יוצרים – מתי לא תחול?
זכויות יוצרים מגנות על הביטוי המקורי שביצירה אך לא על הרעיון עצמו אשר אותו אנו מבטאים.
ההבחנה הזו קריטית ביותר וחשוב להבינה שכן בעוד שלשניים יכול להיות את אותו רעיון, את אותה השראה אלו יכולים להבשיל לכדי קדרות שונות לחלוטין, קרי, יצירות מקוריות.
מעבר לזאת כי זכות יוצרים לא מגנה על רעיון, היא אינה מגנה על עובדה, על נתון, מושג מתמטי ועל תהליך ושיטת ביצוע. יובהר בזאת כי על הביטוי של כל אלו – תחול זכות היוצרים המוגנת בחוק.
הגנה על זכויות יוצרים – הלכה למעשה
בכל תחום של יצירה שרלוונטית לחוק זכויות יוצר, נוכל לאבחן את המקרים שייחשבו כיצירה מוגנת ואת המקרים שלא נכנסים בגדר החוק. דוגמא אחת לכך היא למשל תחום הצילום.
ניתן להבחין בין צילום אומנותי לבין תמונת פספורט שגרתית. זוהי כמובן הבחנה גורפת שכן כל מקרה צריך להיבחן לגופו אך חשוב שהרעיון יובן.
יש לבדוק את מרכיב המקוריות בכל יצירה ויצירה ורק אז נדע האם היא תזכה להגנה משפטית. צילום רגיל, שגרתי לכאורה, יכול להיות בנסיבות מסוימות בגדר חידוש, רעיון מקורי ואז יכול להיכנס לגדר החוק כיצירה מקורית.
דיני זכויות יוצרים באים להגן על ביטוי מקורי ולא על רעיון. על כן ביטוי שהתממש כיצירה מקורית, יזכה יוצרו בהגנה על זכות היוצר.
ההבחנה בין השראה לבין העתקה היא הבחנה חשובה מאוד שכן השראה מיצירה אחרת אינה מונעת מהיצירה החדשה להיות מקורית, בהתקיימם של הבדלים משמעותיים בין היצירות.
העתקה לעומת זאת, אף אם נעשתה ברשות – לא תהיה יצירה מקורית ועל כן לא תזכה לזכות יוצר מוגנת.