חוק זכויות יוצרים החדש שינויים ותמורות – חלק ב

חלק ב' במאמר ממשיך בסקירת השינויים והחידושים החקיקתיים שחלו עם כניסתו לתוקף של חוק זכויות יוצרים החדש. 

בחלקו השני של המאמר נמשיך ונסקור את השינויים המשמעותיים שחלו עם כניסתו לתוקף של חוק זכויות יוצרים החדש, בהשוואה להוראות הדין הקודם.

שימושים מותרים

פרק ד' לחוק זכויות יוצרים החדש, הוא הנהנה העיקרי מהתמורות שבוצעו בחוק. פרק ד' פורט את הסייגים לזכויות היוצרים, ומאזן, למעשה, בין זכותו של היוצר להגנה, לבין חופש הביטוי של המשתמשים, באופן שכף המאזניים נוטה לכיוון המשתמש.

בסעיף 19 לחוק זכויות יוצרים החדש, קבועה רשימת השימושים המותרים, המהווה רשימה פתוחה, זאת בשונה מהחוק הקודם. כמו כן, הוספו לרשימת השימושים

המותרים מספר פעולות המהוות שימוש הוגן, שלא ייחשב להפרת זכויות יוצרים.

בחוק זכויות יוצרים הקודם, רשימת השימושים המותרים היתה רשימה סגורה, שלא ניתן היה להוסיף עליה דבר, וכן על פי הוראות הדין הקודם, בעוד "לימוד" נחשב לשימוש מותר, "הוראה" לא נכללה ברשימת השימושים המותרים וכך גם "בחינה על ידי מוסד חינוך".

על פי סעיף 2(1) לחוק זכות יוצרים הקודם וכן על פי הפסיקה שפירשה אותו נקבע, שכדי ששימוש ייחשב לשימוש הוגן, צריכים להתקיים בו שני תנאים במצטבר: האחד, שימוש שאינו מסחרי, ואינו למטרות רווח / שימוש התורם לחברה ולערכיה, לחינוך ותרבות.

והתנאי השני, שמטרת השימוש תהא "לשם לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה או תמצית עיתונאית" (ציטוט מסעיף 2(1) לחוק זכויות יוצרים, 1911).

למעשה, סעיף 19 לחוק זכויות יוצרים החדש, מאמץ את המבחנים המצטברים שנקבעו בתקופת הדין הקודם, ובנוסף משאיר פתח לחקיקה נוספת בעניין.

תוכנות מחשב

בין השימושים המותרים שפורטו בחוק זכויות יוצרים החדש, ישנו היתר להעתקת תוכנת מחשב ויצירת נגזרת ממנה, בתנאים מסוימים.

סעיף 24, מסדיר היבטים שונים בתחום תוכנות המחשב, וקובע בסעיפי המשנה, אילו פעולות ניתן לבצע, והן לא יחשבו להפרת זכויות יוצרים.

כך, סעיף 24 לחוק זכויות יוצרים קובע, כי ניתן להעתיק תוכנת מחשב, לשם תחזוקה, מתן שירות, תיקון שגיאות ואבטחת מידע, ובלבד שישנו העתק מורשה של תוכנת המחשב.

פיצויים ללא הוכחת נזק

סעיף 56(א) לחוק זכויות יוצרים החדש קובע רף עליון למתן פיצויי, בשעה שלא הוכח נזק עקב זכות שהופרה, העומד על 100,000 ₪.

זאת לעומת החוק הקודם, שם נקבע, כי פיצויי, ללא הוכחת נזק, לא יפחת מ- 10,000 ₪ ולא יעלה על 20,000 ₪, בעבור כל הפרת זכות.

למעשה, הדין הקודם לא התיר לבית המשפט שיקול דעת, בשעה שנדון מולו מקרה של הפרה פשוטה וזניחה, שלא מצדיקה פסיקת פיצוי בסכום של 10,000 ₪.

הוראת סעיף 56 לחוק החדש אינה קובעת סכום פיצוי מינימאלי ומשאירה החלטה זו בידי בית המשפט, אך עם זאת קובעת תקרת פיצוי, לאור העובדה שלא הוכח נזק.

בנוסף כולל סעיף 56(ב) לחוק החדש, קריטריונים, בהם רשאי בית המשפט להיעזר בבואו לפסוק פיצוי, כאמור.

תקופת זכות היוצרים

פרק ו' לחוק זכויות יוצרים החדש, קובע את תקופת זכות היוצרים ומורה, כי זכות יוצרים תחול במשך כל חיי היוצר ועוד שבעים שנה לאחר מותו.

ההבדל המהותי בין הדין החדש לדין הקודם, לעניין זה מתייחס לצילומים. בעוד שעל פי סעיף 21 לדין הקודם נקבע, כי תקופת זכות היוצרים בצילום תעמוד על חמישים שנה "מעת עשיית הנגטיבה".

כעת, דינם של צילומים זהה לכל יצירה, אף לעניין תקופת הזכות. יחד עם זאת, יש לדעת, כי הוראה זו אינה חלה על צילומים שהיו קיימים ערב כניסת החוק החדש לתוקף, אלא רק על אלו שצולמו לאחר ה-25 במאי 2008.

הוראות מעבר

פרק י"ב לחוק זכויות יוצרים החדש דן בהוראות מעבר ותחולה.

סעיף 78(ג) לחוק מחיל את ההגנות הקבועות בחוק זכויות יוצרים החדש, גם על פעולות שהתבצעו בתקופת החוק הקודם.

הביקורות על הוראת סעיף זה טוענות, כי הוראה רטרואקטיבית זו אינה יכולה לעמוד, משום שבכך מפרה היא את19 זכות הקניין של היוצר/בעל זכות היוצרים.