זכויות יוצרים על לוגו

זכויות יוצרים מה הן?

זכויות יוצרים מוענקות לבעלי יצירה (מהקטגוריות המנויות בחוק), ואוסרות על אדם אחר מלבד הבעלים או היוצר,

מלהשתמש ביצירה שימוש מסחרי, בלא היתר מבעל הזכות. סעיף 11 לחוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007, קובע, כי עם עצם הענקת זכויות יוצרים על יצירה לבעליה, באופן בלעדי, מונעת זכות זו את ביצוע הפעולות הבאות בידי מי שלא הוסמך לכך:

(1) העתקת היצירה – לגבי כל סוגי היצירות

(2) פרסום היצירה, ובלבד שלא פורסמה בעבר.

(3) ביצוע פומבי של היצירה, כאשר איסור זה מתייחס ליצירה ספרותית, יצירה דרמטית, יצירה מוסיקלית ותקליט.

(4) שידור היצירה – לגבי כל סוגי היצירות.

(5) העמדת היצירה לרשות הציבור (באמצעות רשת האינטרנט), לגבי כל סוגי היצירות.

(6) עשיית יצירה נגזרת (יצירה המבוססת ברובה על היצירה המקורית, בשינויים קלים), לגבי יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית ויצירה מוסיקלית;

(7) השכרת היצירה – לגבי תקליט, יצירה קולנועית ותוכנת מחשב.

יש לדעת, כי עצם הענקת זכויות יוצרים על יצירה כלשהי, אין פירושה מניעה של כל אדם ליצור יצירה דומה או זהה, ובלבד שהלה מוכיח כי יצירתו מקורית ועצמאית.

ההגנה שניתנת באמצעות זכויות יוצרים, מתייחסת בעיקר לשימושים מסחריים הנעשים בזכות, ללא היתר מבעליה (זאת במובחן מזכות מוסרית אישית, שיש בכוחה להטיל וטו על כל שימוש ביצירה ללא מתן קרדיט, או על סילופה).

רישום זכויות יוצרים על לוגו

ככלל, הדרך ה"טבעית" להגן על לוגו היא באמצעות רישומו כסימן מסחר. לכן, בטרם נדון בשאלת הפרת זכויות יוצרים בלוגו, יש להקדים ולבחון האם לוגו מוגן מכוח חוק זכויות יוצרים?

סעיף 4(א) לחוק זכויות יוצרים, קובע קיומן של קטגוריות של יצירות, החוסות תחת הגנת החוק. יצירה שאינה נכללת באחת הקטגוריות, לא תוכל לזכות בהגנה שמעניק חוק זכויות יוצרים.

הקטגוריות שנקבעו בחוק, הן: "יצירה מקורית שהיא יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית או יצירה מוסיקלית, המקובעת בצורה כלשהי.." וכן מוכר תקליט כיצירה המזכה את בעליה בזכויות יוצרים.

בתי המשפט קבעו, כי הקטגוריה "יצירה ספרותית" כוללת כל צורה של ביטוי בכתב, במנותק מרמתו האיכותית או סגננו.

"הביטוי "יצירה ספרותית" הוא ביטוי רחב עד כדי כך, שניתן לכלול בו כל יצירה כתובה. גם תווית למוצר יכולה להיות יצירה ספרותית מוגנת אם היא מקורית" (ת"א (ת"א) 1913/01 – מרקל סתיו בע"מ נ' אבשלום (אבי) אשד (פורסם בנבו. ניתן ביום 24.05.05).

עם זאת יצוין, כי החלת דיני זכויות יוצרים על ביטוי מילולי החוסה תחת דיני סימני מסחר איננה מובנת מאליה. כך למשל, בארה"ב, חפיפה כזו אינה אפשרית.

כמו כן "יצירה אומנותית" מוגדרת בסעיף ההגדרות בחוק זכויות יוצרים, ככוללת "…רישום, ציור, יצירת פיסול, תחריט, ליטוגרפיה, מפה, תרשים, יצירה אדריכלית, יצירת צילום ויצירת אמנות שימושית."

לפיכך, בין אם הוא מוגדר כ"יצירה ספרותית" ובין אם מוגדר הוא כ"יצירה אומנותית", לוגו, במידה והוא מקורי, חוסה בישראל תחת ההגנה שמעניק חוק זכויות יוצרים, ושימוש בו שלא כדין ובלא היתר, ייחשב להפרה אסורה.

לוגו הנו כלי שיווקי, אשר נועד לשמש כסממן לזיהוי הטובין או העסק, ולקשר אותם עם היצרן.

סימן המסחר הנו האמצעי המשפטי להגן עליו בציבור הלקוחות ולכן, חשיבות רבה נודעת לייחודו ולעיצובו, במובחן ובמובדל מסימני מסחר של יצרנים אחרים.

גניבת עין

בנסיבות בהן קיים דמיון הגובל בהטעיה, בין לוגו אחד למשנהו, ולא קיימת מחלוקת בשאלה מי מבין היצרנים הפיץ ושיווק ראשון את הלוגו, עדיין אין בכך די בכדי לבסס תביעה בגניבת עין.

על התובע להוכיח כי המוצר המקורי צבר מוניטין וכי קיים חשש כי ציבור הלקוחות יטעה לחשוב, כי המדובר במוצר המקורי, או מוצר הקשור אליו באופן כזה או אחר.

בהקשר זה נקבע בפסיקה, כך: "על התובע בגניבת עין להוכיח כי השם, הסימן או התיאור רכשו להם הוקרה והכרה בקהל ושהקהל התרגל לראות בסימן, בתיאור או בשם את ציון עסקו את ציון סחורותיו של התובע.

לאמור- כי המוצר רכש לעצמו "משמעות משנית" המקשרת אותו עם התובע עד כי ציבור הלקוחות מזהה את המוצר על-פי חזותו עם תוצרתו של התובע וכי התרגל לראות בחזות המוצר את סחורתו של התובע (ע"א 307/87 מ. וייסברוד ובניו נ' ד.י.ג. ביח"ר למצרכי חשמל בע"מ, פ"ד מד(1), 629).

מכאן שהוכחתו של מוניטין מהווה תנאי מהותי והכרחי לביסוס תביעה בגין גניבת עין, ובמידה והתובע ולא יצליח להוכיח קיומו של מוניטין במוצר, תדחה תביעתו, ולא יהיה מקום לדון בשאלת הטעית ציבור הלקוחות.