זכויות יוצרים במוסדות מחקר

קניין רוחני מהו?

כשמדברים על קניין רוחני, הכוונה לנכס שאינו מוחשי. קניין רוחני הנו פרי יצירה, אמצאה, ביטוי, שהם תוצר הידע והכישרון של יוצרה. זכאותו של בעל זכויות הקניין הרוחני בהם, היא מניצולם ללא הסכמתו.

דיני הקניין הרוחני עוסקים בפירות יצירתם של יוצרים, ממציאים, מפתחים, ובהגנה עליהם מפני שימושים מפרים ובלתי הוגנים. קניין רוחני הנו שם המאגד בתוכו מגוון זכויות שונות, דוגמת, סימני מסחר, פטנטים, מדגמים, זכויות יוצרים וכיוצא באלה.

ההגנה מכוח דיני הקניין הרוחני, אוסרת שימוש בקניין הרוחני, ללא היתר מפורש מבעל הזכות.

אולם הגנה זו מוגבלת בדרך כלל בזמן, אשר במהלכו ניתנת לבעל קניין רוחני אפשרות להפיק רווחים מפרי עמלו, בטרם תהפוך הזכות לנחלת הכלל.

סימן מסחר אינו מוגבל בזמן כל עוד תשולם האגרה המתאימה. סוד מסחרי אינו מוגבל בזמן כל עוד לא ייחשף.

מטרתן העיקרית של ההגנות וההגבלות בשימוש בקניין הרוחני (זכויות יוצרים) היא לעודד פיתוחם של רעיונות ולהוות תמריץ ליוצרים, ממציאים, חוקרים ומפתחים, לחקור ולפתח רעיונות שיש בהם לתרום תרומה רבה לכלכלה, למדע ולחברה בכללותה.

קניין רוחני במחקרים רפואיים

במחקרים רפואיים הסוגיה של קניין רוחני מוגנת באמצעות רישום האמצאה כפטנט. כאשר מדען ממציא תרופה, הוא יכול לרושמה כפטנט אצל רשם הפטנטים בכל מדינה רלוונטית,

ובכך מוגנת זכותו למשך מספר מוגבל של שנים (בד"כ 20 שנה, אך בתרופות לעיתים יותר במגבלות מסוימות), אשר במהלכן נאסר על כל אדם לנצל את הפטנט, מלבדו ומלבד מי שהסמיך לכך, כאשר בתום תקופת הזמן, יהפוך הפטנט לנחלת הציבור.

יש לדעת, כי לא כל אמצאה תוכר כפטנט ותזכה להגנה. כך נקבע, כי ניתן יהא לרשום אמצאה כפטנט בישראל , "בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך, בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה,

מועילה, ניתנת לשימוש בה בתעשייה או בחקלאות ויש בה התקדמות המצאתית – היא אמצאה כשירת פטנט" (סעיף 3 לחוק הפטנטים).

עם זאת, סעיף 7 לחוק הפטנטים קובע סייג לזכות הרישום, בקובעו, כי לא ניתן יהא לרשום תהליך טיפול רפואי בגוף האדם כפטנט וכן לא ניתן יהא לרשום זנים חדשים של צמחים ובעלי חיים כפטנט (להוציא כאלו שמקורם אינו מן הטבע).

יצוין כי חקיקת הפטנטים בכל מדינה שונה בהיבטים מסוימים של עניין זה, ובכלל.

קניין רוחני בתעשיית התרופות

ייצור תרופות הנו תהליך ארוך ומורכב, אשר מצריך, מטבע הדברים, משאבים רבים של כוח אדם מוכשר ומנוסה והמתמחה בתחום וכן תזרים מזומנים משמעותי.

בשל אורכו של תהליך המחקר והפיתוח, קיימת חשיבות רבה לסוגית קניין רוחני בפירות היצירה וכן להגנה הניתנת עליהם. כאשר ההגנה הניתנת לזכות הנה רחבה, ניתנת אפשרות לעוסקים בכך, להתמקד במחקר הרפואי למשך הזמן הדרוש להם, מבלי לחשוש לגורל הזכות.

הגנה רחבה על קניין רוחני מאפשרת לחברה העוסקת בייצור ופיתוח להפיק רווחים מפרי עמלה ובכך מעודדת אותה להמשיך לחקור וליצור עוד תרופות.

במדינה אשר מערכת המשפט שלה אינה מעניקה הגנה רחבה דייה על הקניין הרוחני, לא יהיה משתלם לחברת התרופות להשקיע את המשאבים הנדרשים בפיתוח ובמחקר בתחומה.

קניין רוחני במוסדות מחקר

במוסדות מחקר, דוגמת בתי חולים, אוניברסיטאות ומכוני מחקר שונים ישנם גורמים אשר מופקדים על תחום המחקר והפיתוח, במטרה ליצור פתרונות ואמצאות אשר ישמשו את החברה ויסיעו לה בפיתרון בעיות שונות,

שיתרמו, בסופו של פיתוח, לרווחת הציבור.

הגופים השונים המופקדים על תחום זה, הלוא הם, החוקר, מוסד המחקר והמקור המממן.

מערכת היחסים בין שלושת הגורמים הללו מוסדרת באמצעות הסכם הקובע מהן הזכויות של כל אחד מן הצדדים ובין היתר למי בעל זכויות היוצרים והקניין הרוחני. כאשר כל הסכם נקבע על פי רצון המתקשרים בו.

כאשר מדובר במוסד ציבורי בבעלות המדינה, המחקר ופרותיו הנם בבעלות המדינה, שאמורה להגן עליו באמצעות רישומו כפטנט ולתרגם את שוויו ליצירת רווחים כלכליים,

שיתרמו לחברה כולה על ידי יצירת מיזמים חדשים למחקר ופיתוח, יצירת מקומות עבודה נוספים, ותוצר הפיתוח לרווחת הכלל.