הפרת זכויות יוצרים בריקוד

האם קיימות זכויות יוצרים בריקוד?

לשם מענה על שאלה זו, ראשית יש לדון בשאלת קיומה של זכות יוצרים בריקוד במשפט הישראלי, ואם אכן מוכרת זכות כזו, מהם התנאים לקיומה של הזכות? מי הוא בעליה? ובאילו נסיבות תיתכן הפרת זכות יוצרים בריקוד?

המשפט הישראלי מכיר בזכות יוצרים בריקוד כוריאוגרפי. על פי חוק זכויות יוצרים החדש, שנכנס לתוקפו בחודש מאי 2008, מגדיר סעיף 1 לחוק יצירה דרמטית ככוללת,

"לרבות מחזה, יצירה קולנועית, יצירה דרמטית-מוסיקלית, יצירת מחול ופנטומימה".

מהגדרה מפורשת זו עולה, כי יצירה כוריאוגרפית מוכרת כיצירה שבעליה זכאי להגנה מפני הפרת זכויות יוצרים, ובלבד שעומדת היא בתנאים של יצירה דרמטית.

יש לומר, כי גם על פי הוראות הדין הישן, בטרם כניסת החוק החדש לתוקף, ניתן היה לזכות בזכויות יוצרים ביצירה כוריאוגרפית על פי הגדרת "יצירה דרמטית" הקבועה בסעיף 35(1) לחוק, הקובע כדלקמן:

"יצירה דרמטית" – כוללת כל חבור לדקלום, יצירה או שעשוע של מחול בהצגה אילמת, שהסידור התיאטרוני או צורת המשחק שלו קבועים בכתב או בדרך אחרת,

וכל יצירה ראינועית שסידורה או צורת המשחק שלה או שילוב המאורעות שבה משווים ליצירה אופי מקורי".

מכאן שגם על פי הגדרת החוק הישן, ניתן להכיר ביצירת מחול כיצירה שיש להגן עליה בזכויות יוצרים ובלבד שהלה מקיימת אחר התנאים הקבועים בהגדרתה בחוק ובפסיקה.

התנאים לקיום ההגנה מפני הפרת זכויות יוצרים

בפסיקת בתי המשפט נקבע, כי יצירת מחול הינה יצירה מוגנת, עם זאת, בשל העובדה כי תנועות הריקוד אינן מהוות יצירה חדשה, על מנת שתוכר זכות יוצרים בריקוד יש לבחון את היצירה כמכלול ועל ידי בחינה כאמור,

לקבוע האם זו ראויה לזכות בהגנה מפני הפרת זכות יוצרים.

לשם כך, נדרשת יצירת המחול לקיים מספר תנאים, אשר רק בהתקיימם תזכה להגנה ותוכר כזכות יוצרים, ואלו התנאים:

יצירתיות ומקוריות – התנאי הראשון הוא שהיצירה תהיה מקורית ויצירתית.

אמנם דרישה זו לא נקבעה בחוק הקודם, אך בתי המשפט קבעו כי מדובר בהשמטה שאינה מכוונת ונקבע כי דרישה זו הינה דרישה יסודית (ע"א 360/83 סטרוסקי נ' גלידת ויטמן בע"מ, פ"ד מ(3) 340). יתרה מכך, בחוק החדש הוספה דרישה זו בסעיף 4(א)(1) לחוק, הקובע,

כי על היצירה להיות מקורית. עם זאת נקבע בפסיקה כי אין דרישה לחדשנות ביצירה.

החוק החדש אינו נוקט בדרישת "יצירתיות", אך עם זאת בפסיקת בית המשפט נקבע, כי "דרישת היצירתיות הינה תנאי בחוק לקיומה של זכות יוצרים" (ת"א (י-ם) 8303/06 מחולה המרכז למחול בע"מ נ' חנן כהן (פורסם בנבו. ניתן ביום 05.11.08).

בהקשר זה נקבע כי יש חובה לממש את הרעיון הלכה למעשה, על ידי ביצוע יצירת המחול בפועל ולא להותירה כרעיון לא ממומש. הנשיא שמגר קבע בעניין זה, כך:

"באשר לתנאי הראשון, הרי שהוא מביע שתי דרישות, החלות על כל הביטויים המוגנים במסגרת זכות יוצרים: שהביטוי ילבש חזות ממשית, ושיהיה תוצר של עבודה אנושית.

לא די בכך שהביטוי ישכון בראשו של היוצר, אלא צריך שהוא יתגשם במציאות, כדי שניתן יהיה לתת לו הגנה". (ע"א 513/89Interlego A/S נ'Exin – Lines Bros S.A. , פ"ד מח(4) 133).

קיבוע היצירה – תנאי שני הנו קיבוע היצירה באופן מסוים. בסעיף 4 לחוק החדש נקבע, כי על היצירה להיות מקובעת "בצורה כלשהי".

בשונה מהחוק החדש, בו דרישת הקיבוע הוחלה רק באשר ליצירות דרמטיות, כיום החוק החדש מחיל את דרישת הקיבוע באופן גורף על כל סוגי היצירות: דרמטיות, ספרותיות, מוסיקליות ואומנותיות.

כך, שכל סוגי היצירות צריכות להיות מקובעות על מנת להיות מוגנות בזכויות יוצרים.

הפרת זכויות יוצרים בחלק מן היצירה

בתי המשפט קבעו, כי לשם החלטה האם הופרו זכויות היוצרים ביצירת המחול, אין צורך להראות, כי היצירה הועתקה בשלמותה, אלא, ניתן לקבוע כי הופרו זכויות יוצרים גם אם הועתק חלק משמעותי ומהותי ביצירה המוגנת.

בית המשפט יבחן זאת בשים לב ליצירה בכללותה.