Copyrightsite_MainPic זכויות יוצרים
Copyrightsite_MainPic זכויות יוצרים
פנייה לייעוץ אישי



    האם יש זכות יוצרים בגופן?

    האם יש זכות יוצרים בגופן?

    האם שימוש בגופן מהווה הפרה של זכות יוצר הגופן?

    ככל שהדבר ישמע מפתיע, הרי שנכון למועד כתיבת דברים אלו 12.2010 התשובה שמספק הדין הישראלי לשאלה זו, אינה ברורה: הוראות החוק הרלוונטיות אינן מתייחסות לעניין באופן ישיר,

    ואף בתי המשפט כמעט ולא נדרשו לעניין ואולם, פס"ד מנומק שניתן לאחרונה ע"י שופט בית-המשפט המחוזי (מרכז) פרופ' עופר גרוסקופף(1) ,

    מנתח חלק מההיבטים המשפטיים בסוגיה ומצביע, במידת מה, על כיוון אפשרי: גופן יכול, עקרונית, להיחשב כיצירה המוגנת בזכויות יוצרים, אם כי, לא כל גופן ראוי להיחשב כיצירה כזו.

    בטרם ננסה לשפוך אור על ההחלטה, נתאר את נסיבות העניין שהונח לפתחו של ביהמ"ש:

    המדובר בתביעה שהוגשה ע"י בעלי הזכויות בגופן 'נרקיס' ובגופן 'קורן', אשר תבעו את חברת מיקרוספט אשר לטענתם הטמיעה גופנים אלו במערכת ההפעלה שלה, Windows, וזאת, מבלי לקבל את רשות בעלי הזכויות בגופנים.

      פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

      בניגוד לרבים הסבורים כי "מדובר בסה"כ באותיות" שהשימוש בהם חופשי, אף מיקרוסופט כשלעצמה הסכימה כי גופן ראוי לקבל הגנה של קניין רוחני, אם כי יתכן ועשתה זאת כטקטיקת הגנה.

      ואולם, בעוד התובעים סברו כי עומדת להם הגנת זכות היוצרים, טענה מיקרוסופט, כי ההגנה על גופן אפשרית אך ורק ברישומו כמדגם רשום.

      כיון שהתובעים לא רשמו את הגופנים שפיתחו במדגם רשום, הרי שקבלת טענתה של מיקרוסופט הייתה מכשירה, למעשה, את השימוש בגופנים אלו ללא צורך לקבל את הרשאת בעלי הזכויות בהם.

      בטרם פנה להכריע במחלוקת המשפטית בין הצדדים, הגדיר ביהמ"ש את המסגרת המושגית-עובדתית של הדיון: הגופן, typeface בלעז, הוא עיצוב מסוים של מערכת הסימנים המרכיבה את השפה העברית, אותיות הא'-ב'.

      בכתבנו טקסטים שונים על-גבי מעבד תמלילים, למשל, עומדות בפנינו אפשרויות שונות לבחירת הגופן המתאים, בעינינו, כאשר, כל הגופנים מבוססים על המבנה הבסיסי של האות העברית, תוך שהיא מעוצבת בסגנון ייחודי.

      עיצובן של אותיות השפה הבסיסיות בגופנים היה רווח, כמובן, אף בטרם החליפו רובנו את העיפרון במקלדת. הגופן 'קורן' למשל, הוא גופן שפותח במיוחד עבור ההדפסה הראשונה של ספר "התנ"ך הראשון שהובא לדפוס,

      אשר בו נעשתה העבודה כולה, למן ציור האות העברית ועד להשלמת הספר, בידי יהודים ובירושלים" ('תנ"ך קורן'). ואולם, בעוד שבעבר הייתה צורת האות מוטבעת באמצעי פיזי ומוחשי המאפשר להטביע אותה על נייר,

      כיום החליפו את האמצעי הזה, ה'פונט', תוכנות המחשב ה'שומרות' בתוכן את עיצובי האותיות (היעלמותם של ה'פונטים' המקוריים הביאה, כך נראה, לזיהוי מילולי מוטעה שלהם עם הגופן, למרות שכאמור, המדובר בתוצר הסופי ובאמצעי ליצירתו, ולא באותו הדבר).

      במסגרת דיון זה, כאמור, הוסכם ע"י הצדדים כי גופן ראוי להגנה משפטית מסוימת, אלא שהצדדים נחלקו ביניהם בשאלת ההגנה הראויה: אם יש לבססה על דיני זכויות היוצרים או שמא על דיני המדגמים.

      בשתי מערכות הדינים הללו, מספק הדין הגנה לסוג של קניין רוחני, ואולם, תוכנה של ההגנה על-בסיס כל אחת ממערכות הדינים הוא שונה: כך למשל, הגנת המדגם כרוכה ברישום מושא ההגנה כמדגם רשום בלשכת המדגמים, בעוד זכות יוצרים קמה מאליה עם היצירה ואינה טעונה רישום.

      בנוסף, זכות המדגם יכולה להימתח לפרק זמן של 15 שנים, אך לא מעבר לכך, בעוד שזכות יוצרים פוקעת, בד"כ, 70 שנים ממועד פטירת היוצר.

      כמו כן, על-מנת לזכות בתביעה להפרת זכויות יוצרים יש צורך להוכיח העתקה בפועל, בעוד שיצירה עצמאית של עיצוב המוגן כמדגם, מבלי להעתיק אותו בפועל, מהווה עילה לתביעה על הפרתו.

      ככלל, קובע הדין הישראלי כי לא ניתן ליהנות בו זמנית מהגנת זכות יוצרים ומהגנת המדגם(2) , או אם נשתמש בעברית עסקית ומודרנית: אין כפל מבצעים.

      לאור זאת קובע החוק כי לא תהא זכות יוצרים במדגם אא"כ המדגם אינו משמש ואינו מכוון לשמש לייצור תעשייתי.

      מלבד אמת המדיה הכללית ביחס לייעוד המוצר לשימוש תעשייתי, לא כולל החוק עקרונות פרטניים לסיווג יצירות כראויות להגנת זכות יוצרים או להגנת המדגם.

      לאור אמת מידה זו, ברור שציור הנמכר כיחידה אחת יהווה יצירה ולא מדגם, ומאידך, מערכת כסאות מעוצבים הנמכרת ברשתות השיווק תהיה ברת הגנה כמדגם.

      ואולם, כיצד יש להתייחס לעיצובה של אות? האם מדובר ביצירה המיועדת ל'שימוש תעשייתי'?

      לשאלה זו, אין מענה במסגרת החוק ואף בתי המשפט הישראליים התייחסו לעניין זה בעבר, רק פעמיים: בפעם הראשונה, במסגרת פס"ד של השופט ד"ר י' קיסטר בשבתו כשופט בביהמ"ש המחוזי בת"א אשר קבע כי גופנים כשירים להירשם כמדגם(3).

      כעבור כ-60 שנה ציין שופט ביהמ"ש המחוזי בי-ם נעם סולברג, באמרת אגב ובמסגרת החלטת ביניים, כי 'גופני מחשב' ראויים להגנה כיצירה המוגנת בזכות יוצרים.

      ואולם, אף השופט סולברג סייג את דבריו בקבעו כי "נקודה זו ודאי תצטרך בירור נוסף"(4).

      בחינת המצב המשפטי במדינות אחרות מחזקת אף היא את אי-הבהירות ביחס לשאלת ההגנה הראויה על גופנים.

      הדעה הרווחת בארה"ב היא כין הדין האמריקאי אינו מקנה הגנת זכות יוצרים לגופנים, אם כי, יש החולקים על עמדה זו. הדין האנגלי, מאידך, רואה כיום בגופן יצירה ברת הגנת זכות היוצרים.

      על רקע אי בהירות משפטית זו ביסס השופט גרוסקופף את הכרעתו על בסיס שני עוגנים:

      העוגן האחד, ניתוח הגדרת המדגם בחקיקה הרלוונטית כ"קווי דמות, צורה, דוגמה או קישוט שמייחדים לכל חפץ"(5).

      מהגדרה ערכאית זו גזר השופט גרוסקופף את יסודה: התפיסה לפיה המדגם מהווה את הרכיב העיצובי האסטתי של חפץ המיוצר לשיווק המוני, לדוגמא: העיצוב המיוחד של כסא (המבדיל אותו מכיסאות אחרים). לכן, מקום בו לא קיים חפץ, לא ניתן לדבר על מדגם.

      במקרה של גופן, הרי שבתפקיד ה'חפץ' נושאת, לכאורה, האות כאשר עיצוב הגופן מוסיף לה נופך ייחודי.

      ואולם, לדעת השופט גרוסקופף ל'חפץ' אמורה להיות גם "ממשות חפצית וגשמית" כלשהי, ממשות שנעדרת מאותיות המאוחסנות בקבצים דיגיטאליים.

      לכן, לדברי השופט גרוסקופף, אין לראות בגופן מדגם (אם כי אף לשיטתו לא ניתן לבסס את מסקנתו באופן מוחלט על בסיס ניתוח פרשני זה).

      בנוסף לכך, תומך השופט גרוסקופף את הכרעתו בעוגן הנוסף של שיקולי המדיניות המשפטית הראויה, אשר גם לאורם הוא סבור כי גופן ראוי להגנה של זכויות יוצרים, דווקא, וזאת, לאור מספר שיקולים:

      השיקול הראשון, עיצוב המוגן כמדגם מטרתו למשוך את הקונה הפוטנציאלי לרכוש את המוצר עצמו. מאידך, הגופן אינו מיועד למשוך את הקונה לעשות שימוש באותיות, שהרי כוונת הרוכש מלכתחילה היא לכתוב.

      מטרת העיצוב היא לשכנע את הקונה לרכוש את העיצוב עצמו ומשכך יש לראותו יצירה עצמאית ולא מדגם.

      השיקול השני, אין מקום להבחין בין יוצרי יצירות שונות בכפוף למגבלות טכניות שונות, כדוגמת אדריכלים, לבין מעצב הגופן.

      השיקול השלישי, תקופת ההגנה הקצרה יחסית של מדגם נובעת, בין היתר, מההערכה לפיה כעבור שנים ספורות הופך עיצוב המוצר להיות מזוהה עם המעצב.

      כך למשל, מוצר כמו נעלי 'קרוקס' מזוהה עיצובית עם היצרן למרות נוכחות של שנים ספורות בשוק. תהליך זה לא קורה לגופנים (האם מי מאיתנו מכיר את נרקיס, קורן, אריאל או דוד?).

      השיקול הרביעי, אין מקום להערים קשיים על מעצבי הגופן ולהטיל עליהם את הנטל הפרוצדוראלי הסבוך משהו שברישום מדגם.

      השיקול החמישי, הימצאותם של גופנים רבים בשוק מאפשרת הענקת זכות קלה להשגה, יחסית, למעצב הספציפי, באופן שלא מכביד על הציבור יתר על המידה.

      לאור נימוקים אלו קבע השופט גרוסקופף כי גופן ראוי להגנה במסגרת דיני זכויות היוצרים.

      ואולם, אין פירושו של דבר שכל גופן מוגן, אוטומטית כיצירה המוגנת בזכות יוצרים. על-מנת שיצירה תזכה בהגנת דיני זכויות היוצרים עליה לגלם בתוכה מידה מסוימת של מקוריות ויצירתיות.

      באם היצירה אינה מגלמת בתוכה ולו מידה מינימאלית שלהן, הרי שהיא אינה ברת הגנה.

      עיקרון זה מעורר קושי רב ביחס לגופן שהוא, כאמור, תוספת עיצובית קלה למבנה הבסיסי של האות: האם גופן אכן מגלם בחובו יצירתיות ומקוריות מינימאלית המצדיקה הגנה?

      במידה והתשובה לכך חיובית, האם כל גופן מגלם בחובו יצירתיות ומקוריות מינימאליים או שמא יש להבחין בין גופנים שונים?

      כאמור, במסגרת הכרעה זו אשר ניתנה לאור הסדר דיוני בין הצדדים ואינה מהווה פסק הדין סופי, לא ניתנה תשובה סופית של ביהמ"ש לשאלות אלו.

      מכל מקום, גם אם תינתנה תשובות סופיות ביחס לגופנים בכלל ולגופני 'נרקיס' ו'קורן' בפרט, בפס"ד זה, לא נוכל לראות בכך הלכה מחייבת ככל שהיא לא תאושר ע"י ביהמ"ש העליון (היה ויידרש לדון בה), וניאלץ להמתין להכרעה ברורה בעניין.

      ____________________________
      1. ת"א 5311-04-08 נרקיס ואח' נ' מיקרוסופט ואח'. ההחלטה ניתנה ביום 5.10.2010 ופורסמה באתר 'נבו'.
      2. ראו סעיף 7 לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007. הוראות דומות נכללו בחקיקת זכות היוצרים שקדמה לחוק זה.
      3. ת.א. (ת"א) 248/48 גרפקו בע"מ נ' אהרוני. עקבותיו של פסה"ד אבדו ואף השופט גרוסקופף ציין כי עיין רק בתקציר שלו.
      4. ת.א. (מחוזי – י-ם) 16071-06-10 סדן נ' היולט פקארד (ישראל) בע"מ, ניתן ביום 2.8.2010 ופורסם באתר 'נבו'.
      5. סע' 2 לפקודת הפטנטים והמדגמים.

      *אין לראות בכל המופיע באתר זכויות יוצרים Copyrightsite המלצה משפטית, חוות דעת או ייעוץ משפטי. כל מי שבוחר לעשות שימוש בתוכן או להסתמך עליו, עושה זאת באחריותו.

      לייעוץ מקצועי ראשוני ללא התחייבות 077-9974772
      פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

        מידע חשוב נוסף