במאמר זה סקירה אודות הזכויות המאוגדות תחת מטריית קניין רוחני, בהם: פטנט, מדגם, סימן מסחרי וסוד מסחרי. מאמר זה סוקר את התנאים לקבלת הבעלות בזכות, הזכויות וההגנות הניתנת מכוחה ועוד.
קניין רוחני – כללי
קניין רוחני הנו שם כולל לזכויות משפטיות על נכסים שאינם מוחשיים, ואינם ברי ממשות פיזית כלשהי , דוגמת: אמצאות, פטנטים, מדגמים, סימן מסחר וכו'.
אלו נכסים ערטילאיים שערכם הכלכלי רב, שכן הם מורכבים מידע וכישרון. ההגנה הייחודית הניתנת לנכסים ערטילאיים אלה, מוסדרת בדיני קניין רוחני, על היבטיו השונים.
בעלות על קניין רוחני, פירושה מתן תוקף של זכות חפצית כלפי כולי עלמא. משעה שיצירה מוגנת באמצעות זכויות יוצרים על פי דיני קניין רוחני, זכאי בעל הקניין הרוחני למנוע מכל אדם אחר שימוש שלא כדין בקניינו זה.
דיני קניין רוחני מאגדים זכויות והגנות שונות המותאמות לכל ליצירה באופן ייחודי לה, ובכך מגנים עליה מפני שימושים שלא כדין.
הרעיון העומד בבסיסן של זכויות אלו הוא להגן על מי שעמל, פיתח, ייצר והשקיע לשם כך משאבים רבים, ובכך, למעשה, תרם את תרומתו להתקדמות החברה.
על ידי מתן זכות מונופוליסטית שלילית, המונעת שימוש בזכות ללא קבלת הרשאה מראש מבעליו, ניתנת ההזדמנות ליוצר ולמשקיע להחזיר את השקעתו.
באופן כזה הופכים את הקניין הרוחני לנכס כלכלי רווחי, ויוצרים תמריץ לפיתוח עתידי.
כך לדוגמא, תוקנה למוציא לאור הזכות הבלבדית להפיץ עותקים מספר למשך תקופת זכויות היוצרים. בתקופה זו, הוא יכול להבטיח את הבלעדיות שלו על הפצת הספר.
כך גם חברת תרופות, שייצרה תרופה ורשמה אותה כפטנט, הזכות הבלבדית לייצרה ולשווקה לציבור, למשך תקופת ההגנה.
להלן סקירה אודות הזכויות המאוגדות תחת מטריית קניין רוחני:
פטנטים
דיני הפטנטים עוסקים בהגנה על התהליך הטכנולוגי של המצאה. מטרתם, להגן על טכניקת המוצר מפני העתקה. ניתן לרשום כל המצאה כפטנט, ובלבד שעונה היא לדרישות הללו:
א. חדשנות – יש צורך שההמצאה תהא חדשנית וכי לא קיימת טכניקה כזו בארץ ובעולם.
ב. שימוש תעשייתי – על האמצאה להיות מועילה וניתנת ליישום בפועל.
ג. התקדמות המצאתית – יש צורך להראות כי יש בהמצאה התקדמות טכנולוגית כלשהי, שאינה מובנת מאליה לבעל מקצוע הבקי בתחום.
בהתקיים שלושת התנאים הללו, ניתן לרשום את האמצאה כפטנט. תקופת ההגנה לפטנט רשום נמשכת 20 שנה (ניתן, בתנאים מסוימים, להאריכה ב-5 שנים נוספות). זכות מונופוליסטית שלילית זו, מונעת מכל אדם לייצר לשווק ולעשות כל פעילות מסחרית בפטנט הרשום.
לאחר תקופה זו, הופך הפטנט לנחלת הציבור כולו.
מדגמים
דיני המדגמים עוסקים בעיצובו החיצוני של מוצר תעשייתי או מסחרי, בלי קשר לתהליכים הטכנולוגים והפונקציונאליים שהוא ממלא.
דיני המדגמים מסדירים את הזכויות וההגנות החלות על עיצוב וצורות חדשניות ומקוריות. ישנם מספר קריטריונים לרישום מדגם, והם:
א. ניתן לרשום מדגם אך על עיצוב של מוצר תעשייתי או מסחרי.
ב. ניתן יהא לרשום עיצוב כמדגם, ובלבד שהעיצוב הנו חדשני, מקורי ומושך את העין של הצרכן הרלבנטי.
ג. רישומו של מדגם אפשרי, רק כאשר לעיצובו של המוצר יש ערך כלכלי עצמאי, במנותק מהפונקציונאליות של המוצר.
ד. במידה והעיצוב הופץ לציבור הרחב, בטרם הוגשה בקשה לרישומו כמדגם, לא ניתן יהא לרושמו, משום שרכיב החדשנות חסר.
ה. יש להבחין בין יצירה אומנותית, הראויה להירשם כזכות יוצרים, לבין עיצוב מוצר, אשר יש לרושמו כמדגם.
בהתקיים התנאים האמורים ניתן יהא לרשום צורה או עיצוב כמדגם. בעליו של מדגם זוכה להגנה מונופוליסטית של עד 15 שנה, אשר במהלכה ימנע כל שימוש במדגם או בחיקוי בולט שלו, ללא אישורו.
סימן מסחרי
מטרתו של הסימן המסחרי לבדל את המוצר או השירות ממוצרים אחרים בשוק. סימן מסחרי יכול להיות מספר, מילה, אריזה וכו'.
אין צורך ברישום סימן מסחרי, אך מומלץ לעשות כן, בדרך זו קל יותר לאכוף את איסור השימוש בו. עם זאת, גם אם לא נרשם סימן מסחר, ישנן דרכים משפטיות אחרות לתקוף את המעתיק (פגיעה במוניטין העסק/המוצר וכו').
בשונה מפטנט ומדגם, בעליו של סימן מסחר זוכה להגנה למשך תקופה בלתי מוגבלת בזמן (בכפוף לתשלומן של אגרות).
סוד מסחרי
סוד מסחרי הנו נכס כלכלי רב עוצמה, וישנה חשיבות רבה להגנה עליו.
סעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999, מגדיר "סוד מסחרי", כך: "מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים או שאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים,
אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו".
ככלל, ההגנה על סוד מסחרי, מקורה בחיוב חוזי או בחובת אמון. בדומה לסימן מסחרי, בעליו של סוד מסחרי זוכה בהגנה למשך תקופה בלתי מוגבלת בזמן.