חלק א' במאמר זה עוסק בשינוים ובחידושים החקיקתיים שחלו עם כניסתו לתוקף של חוק זכויות יוצרים החדש.
במאמר נסקור את חידושים שהביא החוק, וביניהם עיגונה של דרישת המקוריות, ביטולן של זכויות היוצרים בפרסומים רשמיים, חקיקתה של הזכות המוסרית וכו'.
חוק זכויות יוצרים – כללי
חוק זכויות יוצרים החדש נכנס לתוקף ב-25 במאי 2008, ובכך הוחלפה החקיקה המנדטורית ששלטה בכיפה.
עם זאת, יכול ויתכנו מצבים בהם עדיין יחולו הוראות החוק הקודם, בנסיבות האמורות בסעיף 78 לחוק זכויות יוצרים החדש, הקובע את הוראות המעבר.
חוק זכויות יוצרים החדש, עיגן בחקיקה נושאים שערב קבלת החוק הוסדרו רק בפסיקת בתי המשפט, וכן התאים את הוראות החוק לתקופה ולפני החברה המודרנית.
להלן נביא חלק מן השינויים והחידושים המהותיים שמחיל חוק זכויות יוצרים החדש:
דרישת המקוריות
סעיף 4 לחוק זכויות יוצרים החדש, מעגן בחקיקה את דרישת המקוריות, אשר הושמטה מנוסח החוק הקודם, והנה פרי פסיקת בתי המשפט, אשר הובאה לראשונה ב- ע"א 513/89 Interlego A/S נ' Exin-Lines Bros. S.A., פ"ד מח(4) 133.
בפסק הדין נקבע, כי דרישת המקוריות הנה תנאי הכרחי לקיומה של זכות יוצרים ביצירה, ובלעדיה לא תזכה היצירה להגנה. כמו כן, קובע סעיף 4, כי על היצירה להיות מקובעת באופן כלשהו.
מכאן שלא תהא זכות יוצרים ביצירה שביטויה בעל פה בלבד.
פרסומים רשמיים
סעיף 6 לחוק זכויות יוצרים החדש קובע כי לא יהיו זכויות יוצרים על פרסומים רשמיים, כגון: חוקים, תקנות, דברי הכנסת והחלטות שיפוטיות (פסק דין והחלטות אחרות).
באופן זה יכול הציבור המעוניין להכיר את החוק והפסיקה, לעשות שימוש בפרסומים אלו, מבלי לחשוש שבכך מפר הוא זכויות יוצרים של מן דהוא, ובאופן זה מתאפשר דיון ציבורי פתוח ופורה.
בכך, שינה חוק זכויות יוצרים החדש, את המצב המשפטי שרווח ערב כניסתו לתוקף. על פי סעיף 18 לחוק זכויות יוצרים הקודם, חלו הגנות זכויות יוצרים על יצירות של "כל מחלקה ממשלתית" לרבות הכפופים לה,
וכן נקבע כי זכות היוצרים תהא קיימת למשך 50 שנה מעת פרסומה.
הלכה למעשה סעיף זה לא נאכף, וכאמור בוטל סופית עם חקיקת סעיף 6 לחוק זכויות יוצרים החדש.
העמדה לרשות הציבור
חידוש מהותי נוסף קבוע בסעיף 15 לחוק זכויות יוצרים החדש ועוסק בהעמדת היצירה לרשות הציבור.
סעיף 15 לחוק קובע כך: "העמדה של יצירה לרשות הציבור היא עשיית פעולה ביצירה כך שלאנשים מקרב הציבור תהיה גישה אליה ממקום ובמועד לפי בחירתם".
סעיף זה מהווה חידוש ואימוץ של זכות חדשה, שלא הייתה קיימת על פי החוק הישן. זכות זו מעניקה לבעל זכות היוצרים את האפשרות להעמיד את יצירתו לרשות הציבור, בכל זמן ועת שיחפצו בכך.
ככול הנראה, הסעיף מכוון לרשת האינטרנט, והעלאת יצירות לרשת, העומדות לרשות הציבור בכל עת. אל מול זכות זו עומדת חובה,
ומי שמעמיד יצירה לרשות הציבור, מבלי שהוסמך לכל על ידי היוצר או בעל הזכות, חשוף לתביעה בגין הפרת זכויות יוצרים.
הזכות המוסרית
פרק ז' לחוק זכויות יוצרים החדש קובע את הזכות המוסרית כזכות אישית, השייכת ליוצר. גם על פי הוראות החוק הקודם נקבע, כי "מחבר זכאי ששמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה המקובלים"
החידוש המהותי של חוק זכויות יוצרים החדש, הוא בשימוש במונח "סבירות".
סעיף 50(ב) מכפיף את הזכות המוסרית לשאלת סבירות המעשה בנסיבות העניין, ובכך מצמצם את הזכות המוסרית. כן פורט סעיף 50(ג) את השיקולים שעל בית המשפט לשקול בעת קביעת סבירות המעשה.
עם זאת, לצד צמצמום מסוים של הזכות המוסרית, מעניק סעיף 55 לחוק זכויות יוצרים החדש, את הזכות המוסרית גם לקרוביו של יוצר שנפטר.
בחלק ב' של המאמר, ניתן יהא למצוא תמורות ושינויים נוספים, שהביא עימו חוק זכויות יוצרים החדש.