עידן האינטרנט בו הכול זמין, נגיש ופרוץ, מחייב הצבת גבולות ברורים בתחום זכויות היוצרים והקניין הרוחני.
האינטרנט מהווה כיום מקור מידע המקיף והזמין ביותר. כמו כן משמש האינטרנט לשיווק והפצת מידע אודות העסק או הטובין אותו מבקשים לקדם.
בכל אתר כזה מושקעים משאבים רבים: כישרון, זמן, יצירתיות וכן השקעה כספית ניכרת.
חוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007 מחיל את הגנתו גם על קניין רוחני וזכויות היוצרים ברשת האינטרנט.
בדרך זו מוגנים מכוח חוק זכויות היוצרים, עיצוב האתר, הפונטים, הצבעים, הסמלים, התוכן השיווקי, מאמרים וכן הלאה, המהווים קניין רוחני של יוצרם ובעליהם. על כן העתקה מאתר לאתר על גלי הרשת, מהווה פגיעה אסורה בזכות קניין רוחני של היוצר ו/או הבעלים של האתר.
הפרת זכויות יוצרים וקניין רוחני באינטרנט
בכדי לקבוע האם בוצעה הפרה, מלאה או חלקית, של זכויות היוצרים מעל גלי רשת האינטרנט, יבחן בית המשפט את קווי הדמיון בין היצירות, זו המקורית וזו המתיימרת להיות.
בנסיבות בהן יימצא, לאחר השוואה, כי קיים דמיון מטריד בין היצירות, יועבר נטל ההוכחה לנתבע, להוכיח כי יצירתו הינה מקורית וכי לא ביצע הפרת זכויות יוצרים, זאת ובלבד, שבית המשפט הקדים וקבע, כי הדמיון בין היצירות עולה לכדי הטעייה ואילו השוני ביניהן זניח ושולי.
פיצויים ללא הוכחת נזק
בשונה מדינים אחרים בעולם המשפט, בדיני קניין רוחני וזכויות יוצרים ניתן לזכות בפיצוי גם אם לא הוכח נזק. סעיף 3א לפקודת זכות-יוצרים קובע, כי בנסיבות בהן בוצעה הפרה, אך לא הוכח נזק בצידה, יזכה התובע בפיצוי "בשיעור שלא יפחת מ-10,000 שקלים חדשים ולא יעלה על 20,000 שקלים חדשים". כאשר סכום זה מתייחס לכל הפרה בנפרד.
בנוסף, חוק עוולות מסחריות קובע פיצויים ללא הוכחת נזק עד גובה של 100,000 ₪, בגין גזל סוד מסחרי, גניבת עין וכו'.
איך מתפרש המונח "כל הפרה" בדיני קניין רוחני וזכויות יוצרים
בנסיבות בהן הוכח כי בוצעה הפרה בזכויות היוצרים, מה כוללת היא? האם יש לחשב את מספר האלמנטים שהועתקו? או שמא נתייחס לכל יצירה שהועתקה, רובה ככולה, כאל מכלול אחד, הנחשב להפרה אחת?
בתי המשפט קבעו בהתייחסם להעתקה מספר, כי כאשר עוסקים בהפרת זכויות יוצרים ביצירה ספרותית, יש להתייחס לכל ספר כאל יחידה אחת שבוצעה בה הפרה אחת.
זאת גם אם מכל ספר בוצעו מספר הפרות. כך, שגם בנסיבות בהן, הועתקו מספר רב של מקטעים, מספר אחד, יחשבו העתקות אלו כהפרה אחת המזכה בפיצוי אחד (ע"א 592/88 שמעון שגיא נ' עזבון המנוח אברהם ניניו ז"ל פ"ד מו(2) 254).
הקבלה זו, בין יצירה ספרותית לאתר אינטרנט, מעלה את השאלה, האם דינם זהה? והאם בית המשפט היה פוסק באופן אחר אם היה מדובר בהפרת זכויות יוצרים מאתר אינטרנט?
שאלה זו תבחן על פי הזכות שהועתקה בשים לב לאתר האינטרנט כולו. כאשר נקבע בפסיקה מבחן הערך הכלכלי העצמאי, במסגרתו נבחנות עצמאותן של היצירות המועתקות, כך שאם יימצא, כי לכל יצירה יש ערך כלכלי עצמאי, הרי שמדובר בהפרה נפרדת, המזכה בפיצוי נפרד (ע"א 2392/99, אשרז עיבוד נתונים בע"מ נ' טרנסטון בע"מ תק-על 2003(2), 3908).
בית המשפט יבחן את ההפרות על פי מבחן נוסף והוא מידת ההשקעה בכל רכיב באתר. כאשר האתר כולו מעוצב באותו האופן ומידת ההשקעה ברכיביו זהה, הרי שגם אם יתבצעו מס' הפרות זכויות יוצרים וקניין רוחני מאתר זה, הרי שבית המשפט יתייחס אליהן כאל הפרה אחת.
עם זאת, כאשר מספר מרכיבים קיבלו "טיפול" ייחודי ומקורי, בשונה אחד מהשני ובמובחן מהאתר כולו ונראה שהושקעה בכל אחד מהם מחשבה, מקוריות וייחודיות, יוכר כל אחד מהרכיבים כיצירה נפרדת המזכה בפיצוי נפרד, במקרה שהופרו זכויות היוצרים בה.