Copyrightsite_MainPic זכויות יוצרים
Copyrightsite_MainPic זכויות יוצרים
פנייה לייעוץ אישי



    בקשות מתחרות לרישום סימני מסחר

    רובם המוחלט של העימותים המשפטיים סביב בקשות לרישום סימני מסחר וזכויות יוצרים מתנהלים בין מבקש הסימן לבין מתנגד לרישומו, לרוב, בעל סימן מסחר רשום אחר. 

    בקשות מתחרות לרישום סימני מסחר

    סעיף 29 לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], התשל"ב – 1972 מהווה את הבסיס החוקי לעימות מסוג אחר: שתי בקשות שונות לרישום סימן זהה המוגשות, בו זמנית, ע"י מבקשים שונים. מאמר זה יסקור בקצרה את ההליך הרלבנטי והפרמטרים המופעלים ע"י הרשם במסגרתו.

    מעשה באילן דנינו אשר רכש, אי-שם בסוף שנות ה – 90, אולפן הקלטות קטן העונה לשם 'כוכב נולד' (ואשר פעל קודם לכן בבעלות אחרת).

    בין היתר, אפשר האולפן ליוצרים מתחילים להקליט שירים באיכות גבוהה ובעלות סבירה, ואף ארגן תחרויות זמר שמטרתן חשיפת כישרונות צעירים.

    כעבור כשלוש שנים החלה חברת שידורי קשת בע"מ, אחת מזכייניות ערוץ 2, בשידור תוכנית הבידור 'לא נפסיק לשיר'. לאחר עונה מעוטת רייטינג, החליטה קשת על 'שינוי' הקונספט של התוכנית והפיכתה לתחרות בין כישרונות צעירים תחת השם 'כוכב נולד'.

    לא רחק היום והתוכנית הפכה לאחד מפסי הייצור של כוכבי זמר ישראלים, ובד בבד, למכונת מזומנים משומנת להפליא.

    בסמוך להמראתה של התוכנית אל פסגות הרייטינג, אץ רץ דנינו ללשכת סימני המסחר וביקש לרשום על-שמו את סימן המסחר 'כוכב נולד'.

    'קשת' מצדה, לא נותרה אדישה וביקשה גם היא, בסמיכות לבקשתו של דנינו, לרשום את הצירוף 'כוכב נולד' כסימן על שמה.

      פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

      כך, ניצבה הלשכה בפני שתי בקשות לרישום סימן שהוגשו ע"י שני מבקשים שונים: בעל אולפן הקלטות קטן ואזוטרי ש'היה כאן קודם' מול חברת תקשורת גדולה, 'דינוזאור דורסני' בפי מתנגדיה,

      אשר הסימן מזוהה עמה, במה שהפך לאחד העימותים המתוקשרים סביב בקשות מתחרות לרישום סימן מסחר.

      בבסיס הזווית המשפטית של סיטואציה כעין זו, עומד סעיף 29(א) לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב – 1972, הקובע כי:

      "הגישו אנשים שונים בקשות נפרדות להירשם כבעלי סימני מסחר זהים או דומים עד כדי להטעות, לגבי אותם טובין או הגדר טובין והבקשה המאוחרת הוגשה לפני שקובלה הבקשה המוקדמת,

      רשאי הרשם שלא לקבל את הבקשות עד שייקבעו זכויותיהם בהסכמה שבא עליה אישור הרשם, ובאין הסכמה או אישור כאמור יחליט הרשם, מנימוקים שיירשמו, לגבי איזו בקשה יימשכו ההליכים לפי פקודה זו".

      למעשה, סעיף זה מסדיר את סמכותו של הרשם להכריע בעימות מעין זה הבא לפתחו: אם בדחיית אחת הבקשות והעדפת השנייה על-פניה, ואם במתן אפשרות לצדדים להגיע להסדר ביניהם בדבר רישום ושימוש הדדי בסימנים.

      בד בבד, מתעלם הסעיף מהשיקולים אותם על הרשם להפעיל בבואו להפעיל את סמכותו ולהכריע בעימות מעין זה, או במקרה הנ"ל, למי הזכות בכוכב הנולד.

      חלל זה, נתמלא ברבות השנים ע"י פסיקת בתי-המשפט אשר קבעה מספר מבחנים לאורם על הרשם לבחון בקשות מתחרות לרישום סימן מסחר, בטרם ייתן את החלטתו, כדלהלן:

      1. תאריכי הגשת הבקשות לרישום.

      2. מידת השימוש שעשה כל צד בסימנו בישראל עד למועד הגשת הבקשה לרישום, ואף מעבר לו, עד למועד הדיון.

      3. תום הלב של המבקשים בבחירת הסימן המבוקש.

      המבחנים המרכזיים הם מבחן תום הלב ומבחן מידת השימוש שנעשה בכל אחד מהסימנים, בעוד שלמבחן מועד הגשת הבקשות משמעות פחותה מהם (וזאת, בניגוד לשיטות משפט אחרות המקדשות את הכלל 'כל הקודם זוכה',

      ואף לדיני הפטנטים הישראליים המאמצים כלל זה בסיטואציה דומה של בקשות פטנט שהוגשו במקביל).

      אין מטרתו של דיון בבקשות מתחרות לרישום סימן מסחר לבחון את כשרות הסימנים העומדים לדיון. הנחת המוצא היא שכל אחד מהסימנים כשר לרישום וההליך לא בא אלא להכריע ביניהם.

      בשלב זה, הזכות שמקנה ההליך לבעל הסימן ש'גבר' על מתחרהו היא "'זכות לנשל אחר,

      אבל לא זכות להירשם" (כדברי השופט זוסמן בבג"צ 228/65 פרומין ובניו בע"מ נ' פרו פרו ביסקוויט (כפר סבא) בע"מ, פ"ד יט(3), 337, 341). הצלחה בהליך זה אינו מבטיח את קיבולה של הבקשה כסימן מסחר בהמשך.

      בדונו בעניין הסימן 'כוכב נולד' (בקשות מתחרות לרישום סימני שירות מס' 167390 ו – 166845 "כוכב נולד" (לא מעוצב) (הליך לפי סע' 29),

      פורסם באתר האינטרנט של משרד המשפטים) בחן הפוסק בקניין רוחני מר נח שלו שלומובסקי את 'פרשנות ההיסטוריה' השונה של הצדדים: מחד, טענת דנינו,

      כי בחר והשתמש בצירוף 'כוכב נולד' בטרם עלתה לאוויר התכנית הפופולארית אשר יוצריה הם שנטלו ממנו את הסימן המזוהה עמו, בכמעין גזל כבשת הרש ע"י תאגיד תקשורת עשיר וחזק.

      מאידך, טענת 'קשת', לפיה דנינו, הוא ה'טרמפיסט' המנסה לקדם את עסקיו הקטנים יחסית, על-גבה של תוכנית טלוויזיה שצברה פופולאריות. בסופו של דבר, מחק הפוסק בקניין רוחני את בקשת 'קשת' והורה להמשיך את בחינתה של בקשת דנינו.

      'קשת' ערערה על-כך לביהמ"ש העליון והסאגה בעניין עדיין לא הגיעה לסיומה הרשמי.

      בפרשת 'כוכב נולד', ביכר הפוסק בקניין רוחני את סימנו של אחד המבקשים תוך שהוא מוחק, במקביל, את סימנו של מתחרהו.

      בפסה"ד בעניין הסימן 'סבון של פעם' (ע"א 8987/05 יהודה מלכי נ' סבון של פעם (2000) בע"מ ואח', פורסם באתר 'נבו') הסתייג שופט ביהמ"ש העליון אשר גרוניס מדרך זו במסגרתה הופך ההליך למעין 'משחק סכום אפס',

      כאשר צד אחד יוצא ומלוא תאוותו בידו והצד השני נאלץ להשלים עם ירידת כל עמלו לטמיון.

      כתחליף לדרך זו מבכר השופט גרוניס דרך אחרת לפתרון הקונפליקט במסגרתה לא מקופחות זכויותיו של אחד הצדדים באופן מוחלט.

      כך לדוגמא, מציע השופט גרוניס אימוץ מנגנון של 'תחרות' כאשר הצדדים מציעים 'מחיר קנייה' של הזכות, אותו הם מוכנים לשלם לצד השני עבור שימוש בלעדי בזכות,

      כך שהצד המציע את ההצעה הגבוהה יותר זוכה בזכות לרישום הסימן על שמו, והצד השני נותר עם ה'שווי' הכלכלי של זכות זו.

      בשולי הדברים כדאי לציין כי המנגנון המומלץ ע"י השופט גרוניס מהווה מנגנון מועדף בפיתרון עימותים דומים במשפט העברי.

      כך למשל, קובע המשפט העברי כי במקום בו שני שותפים מעוניינים בחלוקת השותפות בנכס,

      אך חלוקת הנכס בעין אינה מתאפשרת רשאי אחד השותפים לומר לשותף האחר: "מכור לי חלקך בכך וכך או קנה ממני חלקי בשער הזה" ואין לחברו זכות להתנגד לכך (ר' רמב"ם, יד החזקה, הלכות שכנים, פרק א הלכה ג; ור' המקור בסוגית 'גוד או אגוד' בתלמוד הבבלי, מסכת בבא-בתרא, דף יג ע"א ואילך; בדוגמאות נוספות להעדפת העיקרון של 'צדק חלוקתי' במשפט העברי עסק פרופ' חנוך דגן במאמרו: דיני עשיית עושר: בין יהדות לליברליזם, בתוך: משפט והיסטוריה, בעריכת מ' מאוטנר וד' גויטיין, תשנ"ח, ע' 165 ואילך).

      בשלב זה קשה לאמוד את מידת השפעתה העתידית של גישתו העקרונית של השופט גרוניס על הליכים ע"פ סעיף 29 לפקודה (ואולי הליכים משפטיים דומים אחרים).

      מכל מקום, בטרם יקלעו מבקשי בקשות מתחרות לרישום סימן מסחר לעימות סביב בקשותיהם אשר עלול להותירם חסרי כל זכות בסימן, כדאי כי יבחנו דרכים לפתרון הדדי של הסיטואציה ויבטיחו לעצמם, לכל הפחות, את חצי תאוותם.

      *אין לראות בכל המופיע באתר Copyrightsite המלצה משפטית, חוות דעת או ייעוץ משפטי. כל מי שבוחר לעשות שימוש בתוכן או להסתמך עליו, עושה זאת באחריותו.

      לייעוץ מקצועי ראשוני ללא התחייבות 077-9974772
      פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

        מידע חשוב נוסף