הפרת זכויות יוצרים בהעתקת ספר

הפרת זכויות יוצרים בגין העתקה – כללי

סעיף 47 לחוק זכויות יוצרים, אוסר על שימוש ביצירה, ללא היתר מבעליה. איסור השימוש חל הן על היצירה כולה והן על חלק משמעותי ממנה.

לצורך הוכחת ההפרה של זכויות היוצרים, נדרש התובע להוכיח שניים: האחד, כי הנו בעל זכויות היוצרים ביצירה, והשני, כי התקיימה הפרה המתבטאת בדמיון ממשי בין היצירות.

עם זאת, דמיון בין היצירות אינו מספיק, אף אם מהותי הוא, ובכדי לבסס תביעה בגין הפרת זכויות יוצרים, יש צורך להראות, בנוסף לדמיון, כי למעתיק הנטען הייתה גישה ליצירה המקורית ת"א (ת"א-יפו) 2014/99 זרודי נ' שנקמן (ניתן ביום 16.06.02).

לעניין העתקת ספרי לימוד, נקבע בפסיקה, כי ספרי לימוד, מטבעם, מהווים אסופה של חומרים שעובדו ונאספו למקבץ לימודי. ספרי לימוד אינם מכילים רעיונות חדשים – אשר אינם מוגנים מפני הפרת זכויות יוצרים.

אלא, מציגים הם דרכי לימוד ושיטות חדשות להבנת החומר המלוות בהסברים בהירים ודוגמאות מובנות.

בפסיקה נקבע, כי לא די להוכיח, כי הושקע מאמץ בליקוט חומר וקיבוצו לכדי ספר לימוד, אלא נדרש להוכיח, כי הושקעה מידה של יצירתיות וייחודיות במבנה הספר.

בית המשפט חזר על הלכה זו ב- ת"א (ת"א-יפו) 2014/99 זרודי נ' שנקמן (ניתן ביום 16.06.02), כך: "ספרי לימוד, בדרכם הרגילה של דברים, מהווים אסופה של נושאים אשר נחקרו היטב ונחשבים לידועים בקרב אנשי דיסיפלינה אותה בא הספר ללמד.

אם כן, אין הספר בא ללמדנו רעיונות חדשים (אשר בין כה וכה אינם מוגנים בזכויות יוצרים) כי אם להציג בפנינו צורת ביטוי חדשה, שבה הדברים הידועים מסודרים בצורה נוחה, פשוטה וברורה יותר, ניתנות דוגמאות רבות יותר, ההסברים בהירים יותר…

אומנם אין די בהשקעה עבודה בליקוט אלא יש צורך להראות מידה מסוימת של יצירתיות אך ניכר כי זרודי לא רק ליקט רעיונות אחרים אלא גם השקיע רבות משאר רוחו בסידורם ועריכתם בצורה נוחה והגיונית".

האם תיתכן הפרת זכויות יוצרים בתוך מסגרת שותפות

השאלה האם ניתן לדבר על הפרת זכויות יוצרים כאשר המפר, הנטען, הנו שותף בספר הלימוד?

בפסיקה נקבע, כי אין הבחנה בין שותפות בתחום נכס קנייני לבין שותפות ביתר התחומים. כמו ששותף בשותפות מסחרית יכול לפגוע ברווחי השותפות על ידי יצירת תחרות, נכון הדבר גם באשר לשותפות בקניין רוחני.

במקרה של הפרת זכויות יוצרים בתוך שותפות, יואשם השותף המפר על פי דיני החוזים או דיני הנזיקין, או עשיית עושר ולא במשפט.

בדינים הללו אין צורך להוכיח כוונת מכוון להרע, בכדי שתקום חבות, די כי נגרם נזק, בכדי להקים את החיוב בפיצוי הכספי (ת"א (תל-אביב-יפו) 2048/03 – קבלי רחל נ' מוצפי רחל ואח' (ניתן ביום 28.10.08)

גובה הפיצויים בגין הפרת זכויות יוצרים

בנסיבות בהן הוכח כי בוצעה הפרת זכויות יוצרים, זכאי התובע לקבל שני סוגי פיצויים. האחד, בגין גזילת זכותו והפרתה והשני, פיצויים בגין הנזק שנגרם לו כתוצאה מהפרת זכויות היוצרים.

ההקבלה בין שני סוגי הפיצויים אינה מאפשרת כפל פיצוי והתובע לא יוכל להפצות מעבר לנזקו כתוצאה מן ההפרה.

בהקשר זה עולה השאלה, האם יש ליתן פיצוי בגין כל הפרה, או שיש להתייחס לספר כאל מכלול, כך שגם אם מספר ההפרות שבוצעו מתוכו הינן רבות, יינתן בגינו פיצוי אחד.

בתי המשפט, קבעו באשר לאלה זו, כי יש לראות בספר כמכלול וליתן בגינו פיצוי אחד.

כך קבע כב' הנשיא שמגר באשר לשאלת הפיצוי: ה"הפרה" אשר בה דן הסעיף ואשר בגינה ניתן לבקש פיצוי סטטוטורי מוסבת בדרך כלל, על זכות יוצרים אחת שהופרה על ידי הנתבע, ואין זה משנה מהו מספרם של האקטים המפרים ששימוש בהפרתה של אותה הזכות.

את הביטוי "כל הפרה" יש לפרש כמתייחס לכל סוג הפרה; הווי אומר, אפשר להטיל את הפיצוי הסטטוטורי מספר פעמים, רק מקום בו הנתבע או הנתבעות הפרו מספר זכויות יוצרים אשר תובעים בגין הפרתו" (ע"א 592/88 שמעון שגיא נ' עזבון המנוח אברהם ניניו ז"ל פ"ד מו(2) 254).

מכאן עולה, כי יש לראות בכל סוג של ספר לימוד כהפרה בודדת של זכויות יוצרים, בגינה יתקבל פיצוי אחד, ולא לפרוט את כל הספר לחלקים ומקטעים של זכויות.

כך לצורך הדוגמא, אם קיימות 15 יצירות בתוך ספר אחד, הן תיחשבנה הפרה אחת, ואין זה משנה בכמה עותקים הופץ אותו ספר. אולם הפרות של 5 ספרים שונים זה מזה, תחשבנה כחמש הפרות שונות כמספר הספרים.

עוד נקבע בפסיקה, כי בנוסף זכאי התובע לפיצויים בגין עילות נוספות, באופן מצטבר, כגון עוגמת נפש, גזל, עשיית עושר ולא במשפט ופיצוי נזיקי. בית המשפט ישקול את חומרת ההפרה, אם נעשתה במפגיע או בשוגג וכן יביא בחשבון את נזקו של התובע. תא (ת"א) 2048/03 ‏ קבלי רחל נ' מוצפי רחל (ניתן ביום 28.10.08).

כן יילקח בחשבון מה עשה הנתבע, אם בכלל, על מנת להפסיק את ההפרה של זכויות היוצרים, למזער את הנזקים, לאחר שקיבל מכתב התראה לפני תביעה.