Copyrightsite_MainPic זכויות יוצרים
Copyrightsite_MainPic זכויות יוצרים
פנייה לייעוץ אישי



    פתיחת תיק גירושין – כיצד?

    פתיחת תיק גירושין ברבנות היא הצעד הראשון בדרך לגירושין. במאמר זה נסביר כיצד פותחים תיק ברבנות, מה סמכותו של בית הדין ומה סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה.

    פתיחת תיק גירושין – כיצד?

    תוכן עניינים

    גירושין – רק בבית הדין הרבני

    בני זוג שרוצים לפרק את החבילה, צריכים לפנות לבית הדין הרבני לשם ביצוע הגירושין. מדינת ישראל מכירה רק בגירושין המסורתיים שמתבצעים בבית הדין הרבני.

    במידה ושני בני הזוג רוצים להתגרש, עליהם להגיש 'בקשה לגירושין' לבית הדין הרבני. במידה ורק אחד מהם רוצה להתגרש, עליו להגיש 'תביעת גירושין' בה הוא תובע את הצד השני להתגרש.

      פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

      כיצד פותחים תיק גירושין בבית הדין הרבני

      בכדי לפתוח תיק ברבנות, יש לגשת אל בית הדין הרבני באזור מגורי בני הזוג, ולהגיש בקשה או תביעה לגירושין.

      על הבקשה/תביעה לכלול את הפרטים המלאים של בני הזוג, ובמידה ובני הזוג מיוצגים על ידי עורכי דין צריך לכלול גם את דרכי ההתקשרות עם עורכי הדין.

      בנוסף, יש לפרט לבית הדין את הסיבות לגירושין והאם לבני הזוג יש ילדים משותפים. במידה ונעשו צעדים להשכנת שלום בית או לגישור, יש לציין גם את זה.

      בכל הנוגע לאגרות: ישנה אגרת פתיחת תיק גירושין וישנה אגרת תעודת גירושין. במידה והסכם הגירושין נחתם בבית הדין ישנה גם אגרת חתימת הסכם גירושין. סכום האגרות מתעדכן באתר בתי הדין הרבניים.

      ההלכה היהודית לא מאפשרת להתגרש ללא סיבה, ומשום כך בית הדין דורש 'עילה' לגירושין. בין העילות שמתקבלות בבית הדין: סירוב של אחד מבני הזוג לקיים יחסי מין, התנהגות אלימה, התמכרות לסמים או אלכוהול, ועוד.

      שאר הנושאים שקשורים לגירושין – אפשר לתבוע גם בבימ"ש לענייני משפחה

      מלבד הגירושין עצמם, ישנם נושאים נוספים שנוגעים לגירושין, כמו חלוקת הרכוש של בני הזוג, וכן מזונות ילדים במקרה שלבני הזוג יש ילדים. הסמכות המקורית לדון בנושאים אלה שייכת לבית משפט לענייני משפחה.

      עם זאת, במידה ומי שהגיש את הבקשה לגירושין 'כורך' את שאר הנושאים יחד עם הגירושין, ומבקש מבית הדין לדון בהם, בית הדין רוכש סמכות 'אגבית' לדון גם בשאר הנושאים הקשורים לגירושין.

      הסמכות המקבילה של הערכאות יוצרת מירוץ סמכויות

      האפשרות לכרוך את שאר הנושאים בגירושין ולהקנות לבית הדין הרבני סמכות אגבית, יוצרת את מה שמכונה: סמכות מקבילה.

      כלומר, באופן מעשי, גם לבית המשפט וגם לבית הדין הרבני יש סמכות לדון בנושאים הקשורים לגירושין.

      כיצד מכריעים איזו ערכאה תדון בפועל? הכלל הנהוג הוא: כל הקודם זוכה. כלומר, מי שתובע ראשון באחת מהערכאות 'קונה' סמכות בלעדית לדון בה בכל הנושאים שעלו בתביעה, ומבטל את הסמכות של הערכאה השנייה.

      זה מה שיוצר את 'מירוץ הסמכויות', בו כל אחד רץ לתפוס סמכות בערכאה שלדעתו תיטיב עמו.

      יש הטוענים שמצב זה מרבה את מקרי הגירושין ומפחית אפשרות של השכנת שלום בית.

      זאת משום שבני הזוג ממהרים להגיש תביעה לערכאה שמתאימה להם, מתוך החשש שבן הזוג השני יקדים אותם בערכאה האחרת, ובכך מוותרים על הניסיון למצות את האופציה של שלום בית.

      מהי תביעת גירושין כרוכה?

      תביעת גירושין כרוכה, היא תביעת גירושין המוגשת לבית הדין הרבני, הכוללת לא רק את הליכי מתן הגט, אלא גם סוגיות נוספות הנובעות מהגירושין.

      כך למשל, ניתן לכרוך לתביעת הגירושין, גם את סוגיית חלוקת הרכוש, או סוגיית מזונות האישה.

      על מנת לדון בסוגיות הנובעות מהגירושין בבית הדין הרבני, יש לכרוך את התביעה המבוקשת באופן מפורש לתביעת הגירושין, בנוסף על תביעת הגירושין להיות אמיתית, מתוך כוונה כנה להתגרש, ולנהל את הדיונים בסוגיה הנובעת מהגירושין בבית הדין הרבני.

      מהו הליך יישוב סכסוך ומה מקומו בפתיחת הליך הגירושין?

      הליך יישוב סכסוך, כשמו כן הוא, הליך שמטרתו ליישב את הסכסוך בין בני הזוג.  הליך זה הוא הליך המחייב בני זוג שמבקשים להתגרש, להגיש בטרם להגשת תביעת גירושין, בקשה ליישוב סכסוך.

      הליך יישוב הסכסוך למעשה מעכב את ההליכים המשפטיים בבית המשפט או בבית הדין, למשך תקופה קצובה של כחודש וחצי – חודשיים.

      במשך תקופה זו בני הזוג מוזמנים לפגישות שמטרתן לספק להם מידע על הדרכים בהן ניתן לסיים את סכסוך הגירושין וליישב את הסכסוך ביניהם בהסכמה.

      הליך יישוב סכסוך שצולח ומסתיים בהסכם גירושין, יסייע לבני הזוג לקצר את הליך הגירושין. כל שיישאר להם לאחר סיומו, הוא לאשר את הסכם הגירושין בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה, ולסדר את הגט.

      הליך יישוב סכסוך שאינו צולח, יסתיים לאחר 45 ימים, אלא אם בני הזוג הסכימו להאריך את תקופת עיכוב ההליכים, או בנסיבות חריגות בהן תקופת עיכוב ההליכים קוצרה.

      לאחר סיום הליך יישוב סכסוך שלא צלח, ישנם 15 ימים בהם מגיש הבקשה ליישוב סכסוך יכול לבחור לאן להגיש את תביעת הגירושין – בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני.

      לאחר 15 ימים ממתן פסק הדין בהליך יישוב הסכסוך ועד שנה לאחר הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, מרוץ הסמכויות יתחיל מחדש, ושני בני הזוג יכולים להגיש את תביעות הגירושין לכל אחת מהערכאות השיפוטיות, כשכל הקודם זוכה.

      לסיכום

      התרת הנישואין נעשית אך ורק בבית הדין הרבני באמצעות גט. אולם הדיון בשאר הנושאים יכול להתבצע בשתי הערכאות – בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה.

      בכדי לפתוח תיק גירושין, יש להגיש לבית הדין בקשה או תביעה לגירושין. בית הדין מוודא כי ישנה עילה לגירושין וכי מוצתה האפשרות להשכנת שלום בית, ורק בהתקיים שני תנאים אלה – מאשר את הגירושין.

      *אין לראות בכל המופיע באתר זכויות יוצרים Copyrightsite המלצה משפטית, חוות דעת או ייעוץ משפטי. כל מי שבוחר לעשות שימוש בתוכן או להסתמך עליו, עושה זאת באחריותו.

      לייעוץ מקצועי ראשוני ללא התחייבות 077-9974772
      פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

        מידע חשוב נוסף