האם ניתן לרשום מדגם ופטנט לגבי אותו מוצר, על פי דיני קניין רוחני?

באילו כלים משפטיים ניתן להשתמש בכדי להגן על עיצוב מוצר? מאמר זה דן בזכויות קניין רוחני, לרבות הזכויות וההגנות על פי דיני הפטנטים וכן על פי דיני מדגמים, על ההבחנות ביניהם, ההגנות מכוחם והתנאים לקיומה של הזכות.

חשיבותו הכלכלית של עיצוב מוצר

בחברת השפע בה אנו חיים, מצויים אלפי מוצרים הממלאים פונקציות זהות, או למצער דומות. היצרנים מתחרים ביניהם על כיסו של הצרכן, ובוחרים לשם כך בשיטות שיווקיות שונות.

חלק לא מבוטל משיטות השיווק מושקע בעיצובו של המוצר, במובחן ובמובדל מיתר המוצרים הזהים לו מבחינה פונקציונאלית. לעיתים קרובות, צרכנים בוחרים לרכוש מוצר דווקא בשל צורתו החיצונית, והאופן בו הוא מעוצב.

כך לצורך הדוגמא, יכול ויבחר צרכן המעוניין לרכוש מכונת קפה, להתמקד בעיצובה החיצוני, ובאופן בו מתאימה המכונה למטבח שלו, לעומת הביצועים הטכניים שלה.

לכן, לא ניתן להפריז בחשיבותו של עיצוב מוצר. שכן, עיצוב מוצר מהווה כלי שיווקי ממעלה ראשונה. כמו כן, עיצוב מוצר ממתג את המוצר, ומשכך הנו בעל ערך כלכלי רב.

לכן, חשוב להגן על עיצוב המוצר, כעל המוצר עצמו.

על עיצוב מוצר ניתן להגן באמצעות רישומו כמדגם. עצם רישומו כמדגם מעניק לעיצוב המוצר הגנה על צורתו, הבאה לידי ביטוי במרכיבים הקוסמטיים והאסתטיים שלו.

הגנה על עיצובו של מוצר מעניקה לבעל המוצר את הזכות החוקית להשתמש במדגם מחד, ומאידך לנקוט פעולות משפטיות כנגד מי שמפר את זכותו זו במדגם.

קניין רוחני – דיני הפטנטים והמדגמים

לאחר שהבנו מה רבה החשיבות שיש להגנה על עיצוב מוצר, נשאלת השאלה, כיצד ניתן להגן על עיצובו של מוצר? בכדי לענות על שאלה זו נבחן בקצרה את דיני הפטנטים והמדגמים, המאוגדים תחת מטריית קניין רוחני, על ההבחנות ביניהם.

דיני הפטנטים מגנים על התהליכים הטכנולוגים של האמצאה, במנותק מצורתה ודרך עיצובה. מטרתם של דיני הפטנטים, היא לתת הגנה לתהליכים טכנולוגיים, אשר יש בהם, חדשנות והתקדמות המצאתית.

עם זאת, ההגנה המונופוליסטית הניתנת לפטנט מוגבלת בזמן. כך, תוקפה של ההגנה הניתנת לבעליו של פטנט, עומדת על פרק זמן של 20 שנה,

אשר במהלכן יכול הוא למנוע מאחרים לנצל את הפטנט ללא הרשאה מצידו (ייתכנו מצבים בהם ניתן להאריך תקופה זו בחמש שנים נוספות), אחת המטרות העומדות ביסוד הגנה זו,

הינה מתן תמריצים לפיתוחן של האמצאות טכנולוגיות חדישות, אשר יהפכו, עם תום התקופה, לנחלת הציבור כולו.

דיני המדגמים, מצידם, חלים על עיצובו החיצוני והתעשייתי של המוצר, ללא קשר לפונקציונאליות שהוא ממלא. דיני המדגמים מסדירים את ההגנה על צורות חדשניות ומקוריות של מוצרים,

ובלבד שהן מושכות את העין, ואינן בעלות אופי פונקציונאלי.

בעל מדגם זוכה גם כן בהגנה מונופוליסטית ביחס לעיצוב, לפרק זמן של עד 15 שנה.

גם במקרה זה, המטרה הינה עידוד הפיתוח והיצירה על ידי מתן זכות שימוש בלעדית לבעל המדגם, למשך פרק זמן מוגבל, כך שבתום התקופה יוכל הציבור כולו ליהנות מיצירה זו.

הרעיון העומד בבסיסה של ההגנה הניתנת לעיצוב של מוצר, הוא בכך ש"העיצוב התעשייתי משמש מקדם המכירות הראשוני של המוצר, איש יחסי הציבור,

של המוצר התעשייתי" (ע"א 3406/96 סלע חברה למוצרי בטון בע"מ נ' אקרשטיין תעשיות בע"מ (פורסם בנבו. ניתן ביום 1.3.99).

הגנת מדגם על פי דיני קניין רוחני

אילו צורות ראויות להירשם כמדגם, ובכך לרכוש בעלות על קניין רוחני, והגנה מפני שימושים זרים?

סעיף 2 לפקודת הפטנטים והמדגמים, מגדיר מהו מדגם בקובעו, כך: "מדגם" אין פירושו אלא קווי דמות, צורה, דוגמא או קישוט שמייחדים לכל חפץ ע"י תהליך או אמצעי תעשייתי,

אם בעבודת יד או במכונה או בפעולה כימית, בצורה נפרדת או מחוברת, הבולטים לעין הרואה בסחורה המוגמרת, ואפשר להבחינם רק במראית עין, אבל אין המונח כולל כל שיטה או עיקר של בנין או כל דבר שאינו בעיקרו אלא התקן מיכנית."

כמו כן, סעיף 30(1) לפקודת הפטנטים והמדגמים קובע, כי רק מדגם "חדש או מקורי, שלא נתפרסם קודם לכן בישראל", ירשם על ידי רשם המדגמים. תנאי נוסף לרישום מדגם, הוא שאינו עומד בסתירה לאמור בחוק, במוסר ובסדר הציבורי.

הפסיקה הוסיפה את הדרישה, כי הצורה של המוצר צריכה למשוך את עינו של הצרכן, באופן שישפיע על בחירתו, וכן שאין צורתו של המדגם בעלת אפיון פונקציונאלי (ע"א 7125/98 מיפרומאל תעשיות ירושלים נ' קליל תעשיות, פ"ד נז(3) 702).

סיכום

הזכויות המאוגדות בדיני קניין רוחני, הם הגלגלים המניעים את הכלכלה ופיתוח היצירה. עיצובו של מוצר מהווה שיקול נכבד ומרכזי, או למצער שיקול מסוים, בקניית מוצר ובהעדפתו על משנהו.

סיבה זו, היא העומדת בבסיס ההסדר המשפטי הקבוע בדיני המדגמים.

בעת שנרשם פטנט או מדגם, נהנה בעליו מהגנה למשך פרק הזמן הקבוע בפקודה. המדובר בזכות מונופוליסטית שלילית, המונעת מכל אדם אחר,

פרט לבעלים הרשום, שימוש שלא כדין ביצירה, למשך תקופת הזמן הקבועה, אשר לאחריה יהפוך המדגם לנחלת הכלל.